מיכאל שחר - מנכ״ל עמותת יעדים לצפון הנכנס
על עצמי:
מיכאל, בן 46, אב לשני ילדים יליד חיפה ותושב העיר. ב 21 השנים האחרונות עוסק בניהול ובחינוך.
בתפקידי האחרון ניהלתי את אגף החינוך היסודי וגני הילדים בעיריית חיפה, לאחר שנים בהן ניהלתי בית ספר יסודי בעיר ועבדתי כמורה בטירת כרמל.
את חיי המקצועיים התחלתי בבנק הפועלים כאשר ההקמתי את מוקד השירות הבנקאי באתר האינטרנט של הבנק ולאחר מכן עבדתי כמנהל פרוייקטים בהנהלה הראשית.
במהלך שנות עבודתי בבנק, החלטתי להיכנס לעולם השירות הציבורי ועברתי לנהל את פניות הציבור ומוקד השירות הטלפוני של רכבת ישראל.
לאורך השנים צברתי ניסיון רב בעבודה בארגונים משמעותיים במגזר העסקי, הציבורי ובימים אלה מתחיל את תפקידי המשמעותי בעולם החברתי.
מדוע עשייה חברתית?
העשייה החברתית שלי החלה כבר בשנת 2008, עם תפקידי הראשון בשירות הציבורי כמנהל פניות הציבור והמוקד הטלפוני ברכבת ישראל. העשייה למען התושב המבקש להגיע למגוון מטרות ובראשן תעסוקה באמצעות התחבורה הציבורית הפכה בעיני לחשובה ביותר. לאחר מכן, העשייה במערכת החינוך הכל כך חשובה להתפתחות שלנו בישראל, הפכה להיות משימת חיים.
לקח לי כמה שנים טובות להבין שה״חזקים״ חברתית וכלכלית נכנסים לרכב שלהם בבוקר מבחירה, יכולם לרכוש חינוך פרטי, רפואה פרטית וחופשיים לבחור תחום תעסוקה כרצונם ויודעים שההתקדמות בעבודה – תלויה כמעט רק בהם ובמאמצים שלהם.
העשייה החברתית מאפשרת להנגיש לשכבות אוכלוסייה נוספות מעטפת מענים ושירותים שלא מגיעה בקלות אם בשל ריחוק גיאוגרפי, היעדר תחבורה ציבורית באיזורים שלהם או קושי כלכלי ברשות המקומית המונע את הנגשת השירות בישוב.
אלה דברים שעל פניו ברורים מאליו במרכז והכי מורכבים עבור התושב בפריפריה.
לאחר כמעט 5 שנים של עבודה כמנהל אגף החינוך היסודי וגני הילדים בעיריית חיפה, החלטתי לצאת ללימודי מנהיגות בתכנית ייעודית למנהיגות חברתית במרכז מנדל למנהיגות חברתית בצפון. שנה שלמה בה למדתי לעומק את אתגרי הצפון בישראל – חברתיים, כלכליים, מגזריים ומגזריים. היה לי מאוד ברור במהלך השנה שאני מחפש תפקיד שיאגד את כל הניסיון שלי ואוכל להיות חלק מגוף שמקדם באמת את הסיכוי לשינוי חברתית עמוק בצפון.
יעדים לצפון – חוזקות ואתגרים:
בימים אלה אני נמצא בתהליך למידה של הארגון עם לימור לב, המנכ״לית היוצאת. אני לומד להכיר ארגון מגוון בעשייה עם מוכוונות חברתית עמוקה. מדובר בארגון עמוד שדרה ברור שאומר – קודם כל אנשים. העובדות והעובדים שאני לומד להכיר חיים ונושמים עשייה חברתית עם הבנה מאוד ברורה של חשיבות העשייה בכלל, בתקופה זו במיוחד וכמובן באיזור מורכב כמו הצפון.
הארגון פיתוח מומחיות בכמה תחומי ליבה ואני נפעם לראות את המקצועיות והמסירות של כל אחת ואחד מהעובדות, העובדים, המנהלות והמנהלים.
בכל מפגש בו אני יושב עם שותפים אני לומד כמה משמעותי הקשר האישי וערכה של המומחיות והמקצוענות של אנשי יעדים לצפון עם משרדי הממשלה, רשויות מקומיות ואנשים נוספים במגוון מסגרות.
האתגר המשמעותי ביותר של יעדים לצפון ושלנו כחברה הוא מצבו של הצפון בכלל וכיצד חוזרים לפעילות. אני במכוון אומר לפעילות ולא לשגרה כי אני חושב שהשגרה רם המלחמה לא היטיבה עם התושבים. ישנם פערים אדירים בכל תחום בחיי התושבים – הנגשת שירותים, נגישות תחבורתית, חינוך ויישם החלטות ממשלה בישובים.
אני מבין שאתגר נוסף שלנו הוא ההבנה שאנחנו חייבים לפעול ולא לחכות. הייתרון שלנו כאן הוא הקשר עם השטח, מה שיאפשר לנו להגיב לצרכים בזמן אמת והמטרה שלי היא לבנות את המענים כבר עכשיו, עוד בטרם הממשלה תקבע את תכנית החזרה לצפון.
היתרון שמצב של אי וודאות הוא היכולת שלנו להניח אבני דרך כפי שאנחנו והשותפים מבינים שנכון לפעול.
לשנה החדשה:
סבי, מיכאל קרן ז״ל נפל ב 28.2.1955 בקרב חץ שחור על יד עזה. מדובר על תקופה של פעולות תגמול בעזה שהובילה הממשלה והצבא. המחיר של שכול הוא לא משהו שניתן לתאר וצובע את כל דורות ההמשך. לגדול ללא הורה שנפל, לאבד בן או בת זוג הם אירועים שזר לא יבין. 68 שנים לאחר מכן, בערך באותו מקודם, עמית להב הי״ד שהיא בתה של בת דודתי ונינתו של מיכאל קרטן נרצחה ברעים.
השכול פגעה במשפחה שלנו פעמיים ואנחנו נמצאים בעיצומה של מערכה קשה וחלקו של הצפון אמור רק להחריף.
אני אאחל שנדע ימים של שלום, של רגיעה ושל הכרה בכאב של כל אחד ואחד מתושבי המדינה באשר הם.
אני מתפלל לחזרתם של כל החטופות והחטופים, שלא נתבשר על נפילתם של חיילות וחיילים נוספים ושנזכה כולנו למדינת ישראל חזקה ובטוחה, כזו שרואה שוב את כלל התושבות והתושבים שלה.
בברכה,
מיכאל שחר ,
מנכ"ל יעדים לצפון